שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים עצמם

זיכרונות ותחושות מחוויות עבר והווה
לפני 4 שנים. 24 בנובמבר 2019 בשעה 20:11

אז מה הכאב שלך?

 

הספאנקינג הקבועים אחרי יום העבודה כשאת נשכבת על ברכיי?

או כשאת חושפת את הפחד הגדול ביותר שלך בפניי?

 

המשיכות בשיער בזמן שאת על 4 מול המראה

או אי היכולת שלך לאונן כשאני לא בסביבה?

 

הפה שלך שמזויין באגרסיבות כשאת שוכבת על הגב עם הראש בקצה המיטה

או הטירוף שאת נמצאת בו כשאת באפס אחוז שליטה?

 

המכות בכוס שאת חוטפת כשאת ילדה רעה

או הגוף שלך שנחשף על ידי מול החבר והחברה?

 

האצבעות שלי שחופרות בך בזמן שאת יושבת

או כשאני מזכיר את הדבר הזה בך שממנו את ממש מתביישת?

 

הסימנים האדומים שמסתתרים לך מתחת לתחתונים

או לבחון את הגבולות שלך ולקחת סיכונים?

 

לתת לי להשתמש בחורים שלך כמו זונה טובה

או לוותר על עצמך כשאני מזיין אותך מאחורה כמו כלבה רעה?

 

 

אז מה הכאב שלך?

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 23 בנובמבר 2019 בשעה 19:09

אני רוצה שתחשבי עלי כל היום

או יותר נכון על עצמך

שלא תצליחי להתרכז בעבודה, כשאת עם חברות או בנסיעה

שתזכרי במה שהיה ולא תביני מה את עושה עכשיו

שתרגישי מה מחכה לך בהמשך ולא תוכלי להיות סבלנית

שתחכי כבר להגיע לבית האמיתי שלך

ולהתפשט

אבל באמת

כי רק כשאת עירומה וחשופה את מצליחה לשחרר הכל

להוריד 10 קילו מעליך ולשוט

לספר באמת איך את מרגישה ומה שלומך

מה את רוצה ומה את צריכה

להוציא את החיה שבך שצריכה את הטירוף

את הילדה הקטנה שצריכה את הפינה שלה

את הזונה שצריכה את הלכלוך

את הרועשת שצריכה את השקט

אותך - שצריכה בית

 

 

 

לפני 5 שנים. 22 בנובמבר 2019 בשעה 12:58

כמה את באמת יכולה להיות חשופה?

להיות מולו ולהגיד באמת את מה שאת חושבת,

כולל המחשבות שאת מתביישת בהן

כולל הפחדים שעוצרים אותך

כולל מה שאפילו לחברה הטובה ביותר שלך את לא מעיזה.

 

כמה את יכולה באמת להיות עירומה?

לשתף בפאקים, בסטיות בדפקות שלך

לא לפחד מזה שהוא יברח /ישפוט /ינצל אותך?

לשמוח שעוד מישהו אחד בעולם לפחות רואה אותך כמו שאת רואה את עצמך

יודע עליך כמו שאת יודעת 

 

כמה את יכולה באמת להיפתח?

לפתוח את החורים שלך,

לתת לו להסתכל, להרגיש, לגעת, להשתמש

לתת לו את הראש ולרצות קצת שישחק

לתת לו את הלב וליהנות מהפחד

לרצות להרגיש גם כשהוא לא לידך

 

להרגיש חלשה, חשופה, עירומה וכנועה

סוטה ודפוקה, אמיתית ופגיעה

 

בטוחה, שקטה, קלה ורגועה..

 

 

 

לפני 5 שנים. 26 באוקטובר 2019 בשעה 23:15

את צועקת ובוכה, לא מפסיקה, רק ככה את באמת משוחררת

אני גורר אותך מהשיער מצמיד למיטה מול המראה

את חוטפת מכל כיוון, בגב, בישבן, בפנים

הידים שלי תופסות בך בכל מקום אפשרי

"די תפסיק בבקשה"

"תסתמי זונה" אומר ונותן לך סטירה

את חלשה מדי להתנגד ואת נכנעת לסיטואציה

אני משחרר אותך קצת ואומר לך שאת יכולה ללכת, "נראה אותך ילדה קטנה"

את מבולבלת, מהססת וקמה, מתחילה לפסוע ואני תופס אותך שוב

"לא תברחי ממני מהר כל כך"

חונק, מושך, מכה

את נלחמת, בוכה, נאבקת ובועטת

מנסה להתמקח וצועקת בלי הפסקה

"בבקשה אתן לך לעשות הכל, אהיה ילדה טובה, אפתח את החורים לבד רק תעזוב"

זאת ההזדמנות שלך לשחרר לחלוטין, להתפרע כמו שלא התפרעת בעשור האחרון,

להרגיש במקביל תחושות של בושה, פחד ושחרור אסור

גורר אותך לסלון, מול החלון הגדול, מזיין אותך חזק עליו כשהפנים שלך לרחוב, ואז את נרגעת, מפסיקה לצעוד, מקבלת את מה שאת צריכה

 

בלילה, כשאנחנו מכורבלים את חושבת על הכל, על כמה רחוק הסטיות שלך הביאו אותנו ומה זה אומר,

על כמה זה שחרר אותך כמו שהרבה זמן לא קרה

ואת מתחילה לפחד.

את מפחדת שאולי יום אחד, לא יהיה מי שיכאיב לך כמו שאת צריכה..

 

 

 

לפני 5 שנים. 22 באוגוסט 2019 בשעה 21:31

זאת היתה אחת המסיבות הטובות, אחרי הרבה זמן שלא יצאת

מסביבנו כל האנשים הטובים לבושים יפה, שמחים 

המוזיקה מעולה

שמחנו, רקדנו, פלרטטנו

לא עזבנו כמעט אחד את השניה, 

מדי פעם מעביר את היד שלי על הישבן שלך, בצורה שמעוררת בך תחושות

תחושות של בית, של טירוף, של צפייה להמשך

תחושות שכבר למדתי להעביר לך בנגיעה פשוטה

 

אחרי שעות של ריקודים ואלכוהול החלטנו לחתוך

גשם זלעפות

בדרך ליציאה פגשנו את נ'

הוא כבר מכיר אותנו, טוב מאוד, הציע לקחת אותנו הביתה

 

אנחנו ברכב, מאחורה, לא מפסיקים לגעת אחד בשניה

תוך כדי סמול -טוק קטן מצידי וחיוכים גדולים מצידך

 

מתנשקים, מתמזמזים, ממשיכים את המסיבה 

את עולה עלי כשהגב שלך לנ'

הוא מציץ מדי פעם במראה, רואה את השיער הפרוע שלך 

אני נכנס אליך ברגע ושנינו בטירוף

פותח לך את הרוכסן מאחורה ומוריד לך את הכתפיות 

עושה בך את כל מה שלא עשיתי במסיבה

הלשון שלך בתוכי, הזין שלי בתוכך והעיניים של נ' במראה

 

כבר לא אכפת לך משום דבר, את רק צריכה לפרוק

אני מושך לך את השיער והפנים שלך כלפי מעלה

דוהרת עלי במהירות בזמן שאני נותן לך ביסים קטנים בצוואר

הידיים שלי על התחת שלך, מתנשקים בטירוף

ומתפוצצים..

 

הגענו ליעד.

לפני 5 שנים. 11 באוגוסט 2019 בשעה 21:00

כשאת קשורה בחדר

אני יושב עם חברים בסלון

כשאת קשורה בסלון

אני בשיחת וידאו חשובה בצד השני

כשאת קשורה במרפסת

אני שותה איתך יין..במרפסת

 

כשאת קשורה

את שומעת אותי מהחדר השני ומחכה שאגיע

שאגע בך בלי שאת יכולה לזוז

שאשחק עם האצבעות שלי בין הרגלים שלך, עד שתנזלי בטירוף

שאעביר את הראש של הזין שלי על הדגדגן לאט לאט בלי להכנס

 

עד שלא תוכלי

ותתחנני

ואשחרר לך את החבל

ואז...

 

 

לפני 5 שנים. 4 באוגוסט 2019 בשעה 21:36

לפעמים את רק צריכה כמה מכות בטוסיק לשכוח מכל היום שעבר
לפעמים את צריכה שיחה טובה לקבל כוח ליום המחר
לפעמים כל מה שנכון לך זה להיות על 4 ולחטוף, בלי לאמר מילה
לפעמים בא לך לבכות ולפרוק כמו ילדה קטנה

לפעמים את רוצה להרגיש קצת זונה
ולעיתים כמו אישה חזקה
יש ימים שאת מחכה להיות קשורה

ויש שעות שבא לך להיות באמת חופשיה

יש תקופות שאת צריכה את הריגוש שיזיז לך שם משהו כל יום מחדש

ולפעמים את צריכה רק יציבות, לקפוץ טיפה ולדעת שמישהו שם תופס אותך.

 

ואני יודע שכמו כולנו את גם וגם וגם, כי רק כשתקבלי הכל ביחד תרגישי באמת שלמה, בטוחה, סוטה, רגועה

לפני 5 שנים. 3 באוגוסט 2019 בשעה 23:06

 

>> כשאנחנו חוזרים ממסיבה, את כולך שתויה, וכבר במעלית את מורידה את השמלה "שיזדיינו השכנים, בבניין הזה רובם בטח כבר ישנים"

>>כשאני מזיין אותך בעמידה על הקיר - שהוא בעצם חלון ענק בלי הוילון, הראש שלך פונה לרחוב, והתחת שלך מתחיל להיות אדום. 

אנחנו גומרים ויוצאים מיד לכוסית קטנה במרפסת, האצבעות שלי בתוכך מחממות אותך לעוד סיבוב.

>> בבריכה על הגג של המלון, כשהשמש מתחילה לשקוע, אחרי שעשיתי לך ביד כמה פעמים, הגיע הזמן לדבר האמיתי.

>> מול המראה הגדולה, כשאת מסתכלת על עצמך נדפקת על ארבע, רואה אותי מושך לך את השיער, סותם לך את הפה, מכניס לך אותו חזק. 

>>במסיבה אצל החברים, כשכולם כבר שתויים, ואנחנו מזדיינים כמו מטורפים במקלחת.

>>באמצע הלילה, בחדר אופניים הענק שבקצה המסדרון, רק אנחנו בין 4 קירות.

לפני 5 שנים. 23 ביוני 2019 בשעה 20:34

שעה שבה את לא צריכה לחשוב יותר מדי

שהראש שלך מפסיק לחפור לעצמו בלי הפסקה

שאת נותנת לעצמך לשחרר הכל

את כל המחשבות, הסטיות, והתחושות שפעם פחדת להרגיש

אחרי שחיכית לזה כל היום, כשהיית בעבודה, בישיבות, בנסיעה

 

את צריכה את השחרור הזה כמו סם

להכנס לדירה, להוריד את החולצה ולשבת ישר בפינה הקבועה 

את ההשפלה הקטנה של להיות על הרצפה

את הלשכב לי על הברכיים עם התחת חשוף שמתאדם לאט

את הזין שלי בפה שלך בזמן שאני עסוק בדברים אחרים

את היד שלי מושכת לך בשיער 

את האצבעות שלי מטיילות לך בין הרגלים

את הכוס שלך נוזל על הספה.

 

שעה שאת מרגישה קטנה, שפוטה, כואבת, מבויישת, משוחררת, חזקה

שעה שאחריה את קמה עם הרבה כוח וחוזרת לטרוף את העולם.

 

נתראה מחר, באותה השעה

 

לפני 5 שנים. 13 ביוני 2019 בשעה 21:06

ביום הילדה מקבלת את כל מה שהיא צריכה ורוצה

ארוחה שווה

מקלחת טובה ויסודית 

צעצועים מעניינים 

מחמאות כנות

ומישהו שבאמת מבין ומקבל אותה

 

אבל בלילה

מה שאבא רוצה הוא מקבל...