אז הנה מצאת את מה שרצית
את השולט שאליו קיוות
שקושר אותך, משחק איתך,
מכאיב כשצריך
או כשאת צריכה
מטפל בך כמו ילדה
מוציא ממך את הזונה
מחרמן אותך בפומבי
משתמש בך כמו כלי
בוחן איתך גבולות,
מזיין אותך במחשבות
יוצא איתך למסיבות
חושף איתך סטיות
ואז, כשאת לבד, כשאת לרגע עוצרת
האם באמת זה מה שאת צריכה?
האם את חושבת שרק ככה אפשר לאהוב אותך?
שרק ככה את יכולה להרגיש ולהיות נינוחה?
או שאת באמת מתרגשת, אוהבת, כמו שאת עכשיו צריכה?
האם את שם רק כי שנים חשבת שאת כזאת?
או שאת משוכנעת שהוא באמת עושה לך את הכי טוב?
האם את רק נותנת ומתמסרת?
או שאולי למדת בזכותו לקבל? להיות את באמת, להפסיק להיות מיוסרת
האם מרגיש לך בבית? או שאת תמיד עם רגל אחת בחוץ?
האם את יכולה לספר לו הכל או עדיין לחשוש קצת משיפוטיות?
להרגיש שהוא לא רק עוד מרפא לנשמה בודדה ועצובה
אלא כוח עצום שנותן לך באמת את התשובה,
את השקט, את הכוח, את האנרגיה שאת צריכה
בכדי להמשיך ולהרגיש בפול שאת הכי חיה
כי כשאת לבד, עם עצמך בבקשה תשאלי
האם אני הכלא שלך או שהוצאתי אותך לחופשי?
