החיים עצמם

אף פעם לא התחברתי למילה BDSM, והאמת גם לא כל כך לנגזרות של השורש ש.ל.ט

אולי זה בגלל שלמרות שרוב המערכות יחסים שלי בחיי הבוגרים ערבו שליטה באופן משמעותי - נדיר שהשתמשנו במילים האלו בתוך הקשרים.

אני מרגיש כי ההגדרות האלו מצמצמות אינטימיות וחיבורים עוצמתיים למשהו מוגדר מדי, צפוי לעיתים,

שחור ולבן וכזה שמתעלם מאינטרקציה ייחודית וחדשה שנוצרת בין שני בני אדם.

לכן, נהנתי לראות את הפרקים הראשונים של הסדרה The idol שמספרת על קשר שבהחלט יכול להיחשב בידאסמי - בלי להזכיר BDSM אפילו פעם אחרת.

בפרק הראשון הדמות הראשית מאוננת תוך כדי חניקה עצמית, מזוויינת עם כיסוי על הפנים תוך כדי שהיא נחנקת, ועוברת סשן אדג'ינג נחמד,

בהמשך יצוצו אלמנטים ddlg- לים שונים, שליטה מנטאלית והתמודדות עם כאב.

מעבר לשחקנים מעולים, פס קול מהנה ואסתטיקה מלוטשת - לא חושב שניתקלתי בעבר בסדרה או סרט שהציגו מערכת יחסים בידאסמית שלא מתחילה ונגמרת בקשירות והפלקות אלה שמה דגש על הצד המנטאלי של הקשר. (שאגב בסדרה הוא ממש לא בריא וטוב).