אֶנְטְרוֹפּיה

יש את זה שאוכל איתך צהריים. כל יום.

יש את אלה שמשחקים איתך כדורסל.

יש את ההוא שתמיד ירים טלפון, וישאל, ויתעניין, ובסוף ״במקרה״  ייזכר שהוא חייב עזרה.

יש את אלה מהצבא. שימשיכו עם אותן בדיחות, גם בסבב המילואים הבא.

יש את החבר'ה שפוגשים בחתונות.

או אלה מהילדות.

והרשימה מתארכת והולכת.

היא והם לכיוון אחד.

אתה לכיוון אחר.

חוץ ממך, אין אחד שיודע מי אני באמת.