לפני 7 שנים. 6 בספטמבר 2017 בשעה 16:13
כמו פרפר, במלוא מובן המילה.
יש בך משהו כזה רגוע ועדין כלפי חוץ.
אבל כשמביטים טיפה יותר מקרוב, רואים את הסימנים הכחולים על הידיים.
את המאמץ לבקוע את קליפת הגולם.
את תוצאות ההתחמקות מהטורף התורן.
רק לאחר זמן הבנתי שמשק כנפייך בקצה אחד,
משפיע רחוק כל כך.
איך החוויה הזו ביחד, חודרת עמוק, משמעותית.
משאירה סימן.
טעם של עוד.