האם גם אתה מפחד ללכת לשם? אל מעבר להרי האושר, הרי הכאב והעונג..
האם גם אתה בוכה בלילה מפני הבור הפעור בתוכך?
האם גם אתה מחפש תשובות במקומות הלא נכונים?
אנחנו שנינו סובבים האחד את השניה במעגלים מקבילים. וכאובים. כל אחד את כאבו. ואני רואה אותך. רואה מרחוק.
החוסר לעיתים מורגש, לעיתים נעלם. לעיתים מציק, לעיתים מניח.
אך יש רגעים בהם הוא מטלטל אותך בכאב. דוקר אותך בכל חלקי גופך וקצת הורס את חייך.
הלוואי ויכולתי להיות שם בשבילך באותם רגעים כדי שתדע, אתה לא לבד בתוך המערבולת.
אתה יודע, לא יודע, אני בדיוק באותה נקודה, מהצד השני של המיטה בתוך החדר הגדול עם התקרה הגבוהה.
וזה כל כך בסדר אם תרצה עכשיו להכאיב לי סתם ככה בלי שום סיבה. אולי פשוט כי כך צריך.
אני עכשיו על ברכיי, מתחננת, משפילה עיניי אל הרצפה. עשה בי כרצונך.
זוכר כשסטרת לי בפעם הראשונה? שנינו לא ידענו פתאום מי אתה. התחושות המבלבלות היכו בנו בתדהמה ואז ברחת לתוך עצמך. שתקת. נעלמת.
אם כולם אומרים שזה רע למה לנו זה עושה כל כך טוב.
מייחלת לעולם בו הכל יהיה נכון אמיתי ומושלם כמוך. בבקשה תגיד לי עכשיו, האם למעגל הזה יש סוף או שלנצח נסתובב?
