לפני 5 שנים. 7 באוגוסט 2018 בשעה 23:08
נזכרת פעם בכמה חודשים שהאתר הזה קיים.
אני בחו"ל כבר חודשיים.
איך עובר הקיץ שלכם?
חוויותיה של נשלטת מתחילה
כל הבלגאן שיש לי בראש.שאלוהים ישמור אותנו.
לפני 5 שנים. 20 במאי 2018 בשעה 13:52
אני בת 22 היום.
חזרתי הרגע מפסטיבל.
אני גמורה.
איזה כיף לי...
❤
לפני 5 שנים. 7 במאי 2018 בשעה 15:26
איך אני יכולה גם להימשך לבדסמ, ובפרט לצד הנשלט וגם לקרוא לעצמי פמיניסטית בלב שלם?
להימשך להשפלות, לאיבוד שליטה, לכאב, ללהיות קטנה, ללוותר, לפנטזיית אונס?
אני גדלה וחיה בעולם שאומר לי שאסור.
אסור לי להיות חשופה.
אסור לי לשכב עם הרבה גברים.
אסור לי לגעת בעצמי.
אסור לי להתענג.
אסור לי להנות בסקס.
אסור לי להיות מינית.
אני צריכה להיות טהורה כדי להיות שווה משהו.
סקס בדייט ראשון זה ביג נו נו.
בבדסמ, גם כשאני מעבירה את השליטה עלי למישהו אחר, אני בעצם בשליטה.. אני בוחרת לעשות את זה, אני בוחרת למי להעניק.
בדסמ זה ביטוי לכך שאני קשובה ונאמנה לפנטזיות שלי, למשיכה שלי ולתשוקות שלי.
להיות מסוגלת להישלט באקט מיני - בהכרח גורם לי להרגיש שאני שולטת במיניות שלי.
אז הבדסמ שלי, הוא המרד שלי בדיכוי המיני שלוחץ עלי.
*לחידוד, אני לא נשלטת, אבל אני כן מעניקה שליטה.
וסתם ככה תוספת, מי שישלוט עלי, יהיה מישהו ממש, אבל ממש מיוחד.
לפני 5 שנים. 7 במאי 2018 בשעה 8:41
צעק בכעס ופחד
שונא הנשים הגדול,
זה שחי בעולם שדוחף אותו קדימה ומשאיר את אשתו כמה צעדים מאחור.
לפני 5 שנים. 7 במאי 2018 בשעה 6:57
לא. לא סרט פורנו.
בעל הבית קפץ לבקר יחד עם אישתו בזמן שהאינסטלטור בא לתקן משהו.
לא יודעת איך להכיל את בליל התחושות שאני חווה עכשיו.
מצד אחד, אני רק מדמיינת את הסצנה שלי עם האינסטלטור הכי חתיך ושווה On Earth. והחיוך הזה אמא שיקח אותי עכשיו נרטבתי ברגע שפתחתי לו את הדלת.
מצד שני... שני המבוגרים האלה, הזוגיות שלהם גורמת לי לרצות לדפוק לעצמי כדור בראש, או לפחות לא להתחתן לעולם, או לפחות למות לפני גיל 60. אלוהים שיפסיקו לדבר איתיי!
אז בליל תחושות.
כוס נרטב ושחלות מתכווצות בו זמנית.
לפני 5 שנים. 6 במאי 2018 בשעה 13:32
לא פשוט
אבל איזה מותניים הא??
אוהבת את ה curves
הפרצוף שלי גם סבבה אגב.
לפני 5 שנים. 5 במאי 2018 בשעה 12:47
הייתי יכולה להיות הנשלטת האולטימטיבית.
זו שכל שולט היה מאחל לעצמו.
עכשיו קצת מאוחר מדי
לפני 5 שנים. 2 במאי 2018 בשעה 10:29
דיאנג'לו יודע איך קוראים לי,
ובכל זאת הוא ממשיך לקרוא לי רוז.
גם פנים מול פנים.
למה?
אין סיבה
לפני 5 שנים. 2 במאי 2018 בשעה 6:52
את המתנה שקיבלתי מההורים.. מאבא.. אני שונאת.
מכל מה שיכולתי לקחת, אימצתי וגידלתי חרדת נטישה.
וזה מכתב לנמען לא ידוע
אולי לאף אחד
לאף אחד שעוד יבוא
אני טובה בלנתק, אני טובה בסטוצים.
ההכרזה "זה לא יהיה משהו רציני" קשה לי מאוד, אבל גם מרגיעה אותי באותה המידה.
אני טובה בלהיות המגניבה,
אני טובה בלהיות הידידה,
אני טובה בלהיות חברה של הזוג,
אני טובה בטווחים קצרים,
אז אם נשכב יהיה כיף
ונישאר חברים,
ויהיה מגניב..
אולי גם החברים מסביב ידעו,
ונהיה השניים האלה ששוכבים ומדברים על דייטים עם אנשים אחרים.
הדור החדש הפמיניסטי או הקליל, או ההיפי, או שלא חושב יותר מדי.
אבל
אם נדבר, ואם תצחיק אותי, ואם אצפה לשיחה ואתגעגע לקולך, אם ארגיש שאתה חושב עלי, אם ארגיש אותות של אהבה, אם ארגיש שיש פה סיכוי לבריאה חדשה.
אז שם, הנפש שלי תתפרק.
אם נגיע לשם
ואם נשכב,
בבוקר שאחרי, ואולי גם בדקה שאחרי
אני אקרוס
כשל מערכות
כנראה שאפסיק לדבר.
כי שם, השדים שלי יחליטו שזה הזמן
ויצבעו את החיים שלי בגווני אפור ושחור
רק הגעת, וכבר מפחדת שתלך
אתה נגעת יותר מדי
אני אשאר שותקת, ואתה לא תבין ואני לא אסביר
ובכל פעם ששתקתי הלכו
וגם כשדיברתי הלכו
אז איך אדע?
אולי אבכה
אולי ארצה שתצא.
אז שם בנקודה הזאת
וגם בזמנים שאחרי
בבקשה תחבק אותי
בבקשה אל תלך.
לפני 5 שנים. 1 במאי 2018 בשעה 19:57
זה מאורע חגיגי
אז כיבדתי בחצאית אדומה
