איך אני יכולה גם להימשך לבדסמ, ובפרט לצד הנשלט וגם לקרוא לעצמי פמיניסטית בלב שלם?
להימשך להשפלות, לאיבוד שליטה, לכאב, ללהיות קטנה, ללוותר, לפנטזיית אונס?
אני גדלה וחיה בעולם שאומר לי שאסור.
אסור לי להיות חשופה.
אסור לי לשכב עם הרבה גברים.
אסור לי לגעת בעצמי.
אסור לי להתענג.
אסור לי להנות בסקס.
אסור לי להיות מינית.
אני צריכה להיות טהורה כדי להיות שווה משהו.
סקס בדייט ראשון זה ביג נו נו.
בבדסמ, גם כשאני מעבירה את השליטה עלי למישהו אחר, אני בעצם בשליטה.. אני בוחרת לעשות את זה, אני בוחרת למי להעניק.
בדסמ זה ביטוי לכך שאני קשובה ונאמנה לפנטזיות שלי, למשיכה שלי ולתשוקות שלי.
להיות מסוגלת להישלט באקט מיני - בהכרח גורם לי להרגיש שאני שולטת במיניות שלי.
אז הבדסמ שלי, הוא המרד שלי בדיכוי המיני שלוחץ עלי.
*לחידוד, אני לא נשלטת, אבל אני כן מעניקה שליטה.
וסתם ככה תוספת, מי שישלוט עלי, יהיה מישהו ממש, אבל ממש מיוחד.
