חוויותיה של נשלטת מתחילה

את המתנה שקיבלתי מההורים.. מאבא.. אני שונאת.
מכל מה שיכולתי לקחת, אימצתי וגידלתי חרדת נטישה.
וזה מכתב לנמען לא ידוע
אולי לאף אחד
לאף אחד שעוד יבוא

אני טובה בלנתק, אני טובה בסטוצים.
ההכרזה "זה לא יהיה משהו רציני" קשה לי מאוד, אבל גם מרגיעה אותי באותה המידה.
אני טובה בלהיות המגניבה,
אני טובה בלהיות הידידה,
אני טובה בלהיות חברה של הזוג,
אני טובה בטווחים קצרים,
אז אם נשכב יהיה כיף
ונישאר חברים,
ויהיה מגניב..
אולי גם החברים מסביב ידעו,
ונהיה השניים האלה ששוכבים ומדברים על דייטים עם אנשים אחרים.
הדור החדש הפמיניסטי או הקליל, או ההיפי, או שלא חושב יותר מדי.

אבל

אם נדבר, ואם תצחיק אותי, ואם אצפה לשיחה ואתגעגע לקולך, אם ארגיש שאתה חושב עלי, אם ארגיש אותות של אהבה, אם ארגיש שיש פה סיכוי לבריאה חדשה.
אז שם, הנפש שלי תתפרק.
אם נגיע לשם
ואם נשכב,
בבוקר שאחרי, ואולי גם בדקה שאחרי
אני אקרוס
כשל מערכות
כנראה שאפסיק לדבר.
כי שם, השדים שלי יחליטו שזה הזמן
ויצבעו את החיים שלי בגווני אפור ושחור
רק הגעת, וכבר מפחדת שתלך
אתה נגעת יותר מדי
אני אשאר שותקת, ואתה לא תבין            ואני לא אסביר
ובכל פעם ששתקתי הלכו
וגם כשדיברתי הלכו
אז איך אדע?
אולי אבכה
אולי ארצה שתצא.

אז שם בנקודה הזאת
וגם בזמנים שאחרי
בבקשה תחבק אותי
בבקשה אל תלך.