חוויותיה של נשלטת מתחילה

אני לא אותה ילדה.

נפגשתי עם חברה לפני יום-יומיים.

חברה מהעבר, שזורה בזכרונות ילדות, מהולה בריח אלכוהול מכיתה י', 

מעלה נוסטלגיות נעימות, וקשות וכואבות. 

חיזקה לי את ההבנה שאני לא באותה הנקודה, אני לא אותה הילדה. 

עברה תקופה, ואולי היא קצת תקועה, וקצת נאחזת ברגעים שאני מנסה לשכוח. 

את כל שלבי מרד הנעורים עברנו יחד.

היא מעלה זיכרונות מכמה רחוק נסענו בטרמפים, וכמה הקאתי בלילה שגיליתי שאני לא אוהבת ערק. 

ואשת הסוד מפעם מדברת בלי סוף ומחכה שאחזור לעצמי הישנה ואשפוך. 

אספר ואגלה לה סודות חדשים, כדי להחיות חברות ישנה. 

ואני יושבת שם שותקת, לא מצליחה לשבור את מחסום הבושה. נבוכה ולא יכולה, לא מרגישה.

כי אני כבר לא אותה ילדה, 

והיא כבר לא אשת הסוד. 

וזה כבר נתק שאי אשפר לשבור. 

אני - אני של היום. 

והילדה מפעם איננה עוד.