חוויותיה של נשלטת מתחילה

יש משהו בלגור עם הרבה אנשים,

שגורם לי ממש להעריך את הרגעים שבהם אני לבד. שיש פרטיות.

נגיד בכל הזדמנות שהחדר שלי הוא רק שלי, או שהבית פשוט ריק, יש בי דחף לא מוסבר לאונן בטירוף בכל מקום. 

לא כי אני חרמנית, פשוט כי אני יכולה. 

וזה אחלה, כאילו כל השותפים שלי הם שולטים שמכתיבים לי מתי מותר לי לאונן ולגמור...  

ואז יוצא שבום. הבית מתרוקן ואיתו המוח ויאללה פארטייה. 

כולם הלכו עכשיו, יש לי את הבית לעצמי עד מחר... אז יש לי המון משימות - ספות, מטבח, מכונת כביסה, החדר של הבן היחיד, מרפסת? 

סימון טריטוריה. 

נקיון פסח. 

אל תגלו.