חוויותיה של נשלטת מתחילה

מרגישה שלא כתבתי פה הרבה זמן, למרות שרציתי... אז קיים צורך בהשלמת פערים. 

הייתי בפסטיבל במדבר, ניתק אותי לגמרי והחזרה למציאות הייתה ועדיין קשה. 

אגב יש תובנות, אכתוב. 

רציתי לכתוב פה שההחלטה הזאת שלקחתי לפני חודשיים שלא לשכב עם אף אחד הולכת לי ממש טוב, ואז גיליתי שעברו רק שלושה שבועות. 

פאק! אני חרמנית! די! 

הבאתי את הויבטור שלי מהצפון לתל אביב וזה גרר כמה דברים- 

1. פחדתי לעבור איתו בשיקוף במרכזית וניסיתי לחשוב על כל מיני גישות של איך להתייחס לשומרים אם יגידו משהו (כולל פנטזייה פיצפונת על סקס מרובע במרכזית). לא היה שיקוף. 

2. תכננתי להשתמש בו בלילה, הייתה מסיבה אצלנו הבית וחברה שיכורה התעלפה לי על המיטה בחדר. 

3. נגמרו הסוללות ואין לי מתאימות. 

אני בבית בצפון עכשיו. הבנתי שהפרצוף של אמא שלי רק גורם לכל עצב בגוף שלי לבעבע. שונאת להיות פה. 

אני טסה עוד חודש וחצי. אני לא מוכנה לזה. 

ולסיכום... 

אני חרמנית. 

אני צריכה דמות גברית בחיים שלי. 

ואם יש למישהו המלצה על איזה פסיכולוג גבר בתל אביב - דברו אלי.