כשהיא שואלת בכל פעם האם הכל בסדר אני לא מבין איך לעזאזל היא חושבת שאני אגיד שלא, שלא הכל בסדר, שהיא הייתה הסיבה הגדולה לכך שאני עצבני, שאין סיכוי שאוכל להנות בזמן הקרוב. גם איך היא לא מבינה שבמצב כזה כשבנאדם שואל האם הכל בסדר הוא לא מבין שמדובר בהיפך, שמכל טריליוני השאלות הנורמליות שצריך לשאול, השאלה האחרונה תהיה האם הכל בסדר, כי פשוט לא, שום דבר לא בסדר, כרגע המילה בסדר היא פסגת האושר, בסדר היא השאיפה מבחינתי, בסדר זה הבלתי אפשרי של הקיום מבחינתי. איך היא לא שמה לב שלא בא לי כשאנחנו שוכבים כי היא רק מתלוננת כמה חם או רוצה שנסיים את זה מהר. זה הרגע הכי אינטימי שלך ושלי, זה הרבה פעמים יותר חשוב מנשיקה רטובה ומחיבוק חם ואוהב, זה אני בתוכך כרגע, זה החלק האחרון בפאזל שסוף סוף התחבר לשאר החלקים, יש משהו יותר יפה מזה ?
אם בכל פעם שמישהו ישאל אותנו האם הכל בסדר כשאמור להיות לו ברור שלא, פשוט ניקח לו איבר, או שהוא יקבל זרם חשמלי, אפילו אסתפק בלהעיף אותו מהבית ושיקבל צו הרחקה מאיתנו על כך ששאל האם הכל בסדר.
אולי ככה אנשים יתחילו להבין שלא... הכל לא בסדר.