אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלב ודבש

לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 21:23

 או שציניות זאת מחלה ?

בפינת "הנסיך הקטן, מה עובר לך בראש"

לא מחשבות מלוכלכות, מפתיע הא ?

הפעם לא

נזכרתי איזה בר מזל אני שאני חצי אשכנזי ספרדי וחצי אשכנזי. איזה מזל שיצא לי לחוות "שני עולמות" שונים לחלוטין. הכל הלך לפי הסטיגמה, כמובן שזה לא מחייב שכך יקרה אבל הצד האשכנזי קר וציני. הצד הספרדי חם, עצבני ואוהב מבלי לחשוב איך לקבל תמורה. בצד האשכנזי ישאלו "מה אתה לומד, מה אתה עושה בחיים"... כאילו כל יום שני אני מחליף תואר ועבודה. אותם נימוסים, אותם חיוכים עקומים. עדיף לנשוף אוויר מאשר לדבר, אלו סתם פלטים.

בצד הספרדי אפשר להתווכח שעות על מחיר של ירקות בשוק ואיפה יותר זול, לריב ולצחוק ולריב ולצחוק אבל הכל על השולחן, כולם יודעים הכל ואם מישהו צריך עזרה... לא צריך לחפש, אפילו לא צריך לשאול. תמיד כיף סביב השולחן, ולא רק בגלל האוכל ;)

אבל הדבר שמתגלה עם השנים כהנושא הכי כאוב בצד האשכנזי שהוא פשוט ציני בצורה שאי אפשר לתאר. הציניות הזאת כל כך מרחיקה אותי מלרצות לשתף ולהקשיב. הבעיה היא שהצד האשכנזי אינו הצד היחידי בחיי שכל כך ציני, מעבר למשפחה וגם החברים, זה פשוט נהיה חלק ממני...

הרבה פעמים בזמן האחרון אני שם לב איך לפעמים כשמישהו מדבר אני לרוב לא מקשיב, תותח על בלחייך ולשחק אותה אבל ממש לא מקשיב, מפתיע את עצמי שאני זוכר כל מילה אבל איכשהו אני לא באמת מקשיב. ואני יודע שזה קשור לציניות שבי, לחשוב לרגעים שכולם טיפשים, שכולם לומדים סתם תארים, סתם עובדים, שכולם לא יודעים מהי מטרת החיים ומבלבלים אחד לשני בשיא הבטחון מה צריך לעשות. בסוף גם לי אין מושג מה אני רוצה לעשות בחיים. בסוף כולם שווים.

אז החלטתי לפני שבוע שאני מנסה להיות פחות ציני, מדהים איך השינוי בתגובות שלי גורם לשיחות להיות טובות יותר, פתוחות יותר. אולי לפעמים ההפך מלהיות ציני זה להיות אמיתי. אולי הדרך לקבל זה לפעמים להפסיק כל הזמן לחשוב. הנסיך הקטן כבר לא כזה קטן ורוצה הרפתקאות, הוא רוצה אנשים סביבו, הוא רוצה לחוות, לחלום ולהגשים חלומות.

לחיי השינויים הקטנים ומזעור הציניות בתוכנו

לחיי הכלוב

ו... פורים שמח :)

לפני 7 שנים. 4 בנובמבר 2017 בשעה 23:30

אחד השירים הטובים ששמעתי לאחרונה, מאחת הסדרות הטובות ביותר שראיתי, Thirteen Reasons Why

לילה טוב :)

 

לפני 7 שנים. 16 בספטמבר 2017 בשעה 21:47

בזמן האחרון התחלתי לשים לב

שיש לי מחשבות שרק כאן באתר אני יכול לשתף

אפילו לא לכתוב כאן על הדף אלא להרהר ש"רק כאן יבינו"

בין אם זה תסכול, שמחה, פורקן עצבים שאיש מבחוץ לא יבין

אבל כאן... כאן בכלוב חלק יבינו את מה שעובר על אדם

לא צריך את כולם, חלק זה בהחלט מספיק

כי לפעמים את החלק הזה לא ניתן בשום מקום אחר להשיג

 

הכלוב טומן סודות

וכשהדלת נפתחת, זה לרגע מרגיש כמו אושר אמיתי

שעם כל הקשיים, יש כאן כאלה שאותך אוהבים

לפני 7 שנים. 26 באוגוסט 2017 בשעה 11:43

לפני 7 שנים. 26 באוגוסט 2017 בשעה 8:38

כשהיא שואלת בכל פעם האם הכל בסדר אני לא מבין איך לעזאזל היא חושבת שאני אגיד שלא, שלא הכל בסדר, שהיא הייתה הסיבה הגדולה לכך שאני עצבני, שאין סיכוי שאוכל להנות בזמן הקרוב. גם איך היא לא מבינה שבמצב כזה כשבנאדם שואל האם הכל בסדר הוא לא מבין שמדובר בהיפך, שמכל טריליוני השאלות הנורמליות שצריך לשאול, השאלה האחרונה תהיה האם הכל בסדר, כי פשוט לא, שום דבר לא בסדר, כרגע המילה בסדר היא פסגת האושר, בסדר היא השאיפה מבחינתי, בסדר זה הבלתי אפשרי של הקיום מבחינתי. איך היא לא שמה לב שלא בא לי כשאנחנו שוכבים כי היא רק מתלוננת כמה חם או רוצה שנסיים את זה מהר. זה הרגע הכי אינטימי שלך ושלי, זה הרבה פעמים יותר חשוב מנשיקה רטובה ומחיבוק חם ואוהב, זה אני בתוכך כרגע, זה החלק האחרון בפאזל שסוף סוף התחבר לשאר החלקים, יש משהו יותר יפה מזה ?

אם בכל פעם שמישהו ישאל אותנו האם הכל בסדר כשאמור להיות לו ברור שלא, פשוט ניקח לו איבר, או שהוא יקבל זרם חשמלי, אפילו אסתפק בלהעיף אותו מהבית ושיקבל צו הרחקה מאיתנו על כך ששאל האם הכל בסדר.
אולי ככה אנשים יתחילו להבין שלא... הכל לא בסדר.

לפני 7 שנים. 25 באוגוסט 2017 בשעה 16:37

בגדתי בך, זאת אומרת בדמיון בגדתי בך, הפלגתי במחשבות על אחרות

אם התווכחנו, רבנו על שטות או משהו רציני

והיה בא לי שתרגישי אותי, מבחוץ ומבפנים

אני בוער מקנאה לגופך, אני רוצה אותך כל כך, גם לגעת וגם להרגיש שוב מזה להיות בתוכך

אבל אי אפשר, כי שנינו לא שם כרגע

את כרגע כועסת וגם אני האמת כועס ויכול להיות שכבר נרדמת וזה לא משנה

ואני חרמן ודלוק, אני רוצה לגעת, ללטף, לחבק, לנשק, לאחוז במישהי כעת

לכן כרגע, ממש ברגע זה, עם כל הבושה, אני מרגיש שאין לי ברירה

אז אני חושב על אחרות

ומפנטז על כל דבר שאין לו אותו איתך כרגע

חושב על האקסיות והפספוסים בעבר ושולף את הזכרון

או הפנטזיה הרטובה ביותר מהקופסא.

"מעניין איך היה לשכב איתה", "וואו זאת הייתה מציצה מדהימה"

הכל מוסרט מראש, בנוי בצורה כל כך מסודרת ונהדרת

האיבר שלוף ואני מוכן לצאת לדרך

ואת, שאני כל כך אוהב אותך, יכולה לשכב בעיניים עצומות לידי

ושנינו רחוקים נפשית, כאילו מעכשיו אין קשר יותר.

ואני מתחיל לחשוב על מישהי אחרת שהייתי איתה פעם ומדמיין שוב איך הכל קרה...

וכל מה שלא הסכימה בעבר שנעשה אצלי בדמיון הפך להיה ונעשה

אין חוקים ואין מגבלות, אני מתחיל לשפשף, פנטזיות רצות ללא חששות

והכל מרגיש מדהים ואמנם אני לבדי אבל בכל הלבד הזה עכשיו יש כל כך הרבה כיף

ואני קרוב לגמור והכל נראה טוב ובטוח

ופתאום, בשניות האחרונות לפני... את כל כך חסרה, פתאום כולן רדומות ורק את על הסרט הנע

ואני מתחיל להזיל דמעה וללחוש בשמך (הלוואי והיית שומעת אותי כעת)

אני משפריץ את הנוזל החם, מניח את הראש חזרה על הכרית

ועוצם את עיניי , נח לכמה שניות... פותח אותם ומסתכל עלייך

ישנה ולא יודעת כרגע מה היה...

ואני מתבייש בעצמי, שעכשיו שלא הייתי איתך

הייתי עם אחרות, בגדתי בך כרגע בכל המחשבות