יש לי דעות לא פופולריות

ועוד איזה לילה, 

תתארו לעצמכם את העונג הבא; החוויה שבלצייר את הציור הכי יפה על הקנבס הכי גדול,

בו קיימים כל גווני הצבעים האפשריים, דרכו אפשר לראות את  הסתיו, החורף, האביב והקיץ, כל עונות השנה בו זמנית.

דרכו גם אפשר לשמוע שלווה צורמת ומחרישת אזניים, אבל גם מוזיקה קלאסית בו בזמן. ואז, רק אז, לרגע יפרו את הדממה התנגשות קלה, צליל נעים של שתי כוסות יין מזכוכית זו בזו, ״לחיים״. הגיע הזמן לגלגל את טעמו של היין המיושן על הלשון שידעה רק מרור וטעם של דמעות מלוחות. 

וכמה שזה טוב, ככה זה גם השטן - ההבטחות על שקט ועל שלווה הקיימים בארץ לעולם לא.

הגיעה העת לקחת את הסכין הקהה ביותר ולקרוע לאמ-אמ-אמא של הקנבס הזה את הצורה, לשרוף אותו כליל עם חומר בעירה בלב השממה, שלא ישמעו את צעקות השקט הממכר הזה.

רבותיי, זה רק מה שיביא את השלווה האמיתית בסיפור.