משתמשי הכלוב שבוחרים לעשות זאת, מתייגים את עצמם תחת שלוש קטגוריות: שולט/ת נשלט/ת מתחלפ/ת. ישנם לא מעט שמתייגים עצמם כמתחלפים. מלבד זאת, רבים המתייגים עצמם כשולטים מצהירים שבעבר היו נשלטים (ואולי גם להפך).
אם נשתמש באנלוגיה (לא מדויקת) נוכל להשוות יחסי שליטה למשיכה מינית התלויה במגדר. יש שנמשכים לגברים יש שנמשכים לנשים וישנם גם ביסקסואלים. המספרים המדויקים לא ידועים לי, וספק אם יש מישהו שהם ידועים לו, אבל יש לי הרושם שכמות הביסקסואלים בהשוואה לאלו הנמשכים באופן יציב למין אחד (סטרייטים או הומוסקסואלים) קטנה יחסית. בעולם הבדס"מ נראה שהמצב שונה. ישנם לא מעט אנשים, ש'רוקדים על שתי החתונות'. אני משער שאם נדגום באקראי מישהו מאוכלוסיית הנשלטים, ונדגום מישהו באקראי מהאוכלוסייה הכללית ההסתברות שהנשלט ייהנה גם מלהיות שולט גבוהה הרבה יותר מההסתברות שהחבר באוכלוסייה הכללית ייהנה מכך.
על פניו זה נראה מעט מוזר. לשלוט ולהישלט אלו חוויות שונות לחלוטין. למה סביר יותר שמישהו שמפיק הנאה מינית מהיותו נשלט יפיק גם הנאה מלשלוט?
אם מה שהצגתי עד כה נכון עובדתית הרי שהגיוני יהיה לחפש מאפיין שמשותף לחוויות השליטה וההישלטות, מאפיין משותף זה הוא המאפיין המרכזי ש'מדליק' את הבדסמ"ים, והשאלה האם להיות שולט או נשלט היא משנית.
במחשבה ראשונה נראה לי שמה שמשותף בין חווית שליטה וחווית הישלטות הוא שבשני המקרים מערכת היחסים בין השולט לנשלט איננה שוויונית. מה בדיוק מחרמן במערכת יחסים לא שוויונית? זו שאלה שקשה מאוד להשיב עליה. קשה לדעת מדוע דברים מגרים אותנו מינית. אנשים מתגרים מהרבה דברים מוזרים רובם אף מגעילים ואפילו מחרידים (ע"ע נקרופיליה). אבל בכל זאת אני רוצה להעז לומר משהו בשבחם של אוהבי מערכות היחסים הבלתי שוויוניות.
למערכת יחסים לא שוויונית ישנם חסרונות מובנים. אבל יש לה גם כמה מעלות. המעלה המרכזית שאני חושב עליה כעת היא שהיא מאפשרת חיבור עמוק יותר ומלא יותר. כן כן, בתקופתנו השוויונית זה אולי לא פוליטקלי קורקט לומר זאת אבל זה עדיין נכון. תסתכלו למשל ביחסים של אדם עם עצמו. כאשר יש לבן-אדם כמה רצונות שונים והם מתחרים ביניהם על ההנהגה הרי שמצבו הנפשי מתערער, האדם עצמו הופך לקרבן של המאבק שמתחולל בתוכו. רק כאשר הוא משכיל לייסד היררכיה, להעמיד רצונות מסוימים שלו בראש הפירמידה ולהכפיף להם את שאר רצונותיו הוא חוזר לחיות בשלווה ובהרמוניה פנימית.
למאבקי כוח ושליטה בן בני זוג ישנו את אותו אפקט מערער. קשה מאוד לייצר חיבור עמוק והרמוני מצד אחד, ומצד שני להשאיר לכל אחד את האזור החופשי שלו. חיבור עמוק ומלא מגיע על חשבון החופש ולהפך. הבדס"מים לפי זה, פשוט מעדיפים חיבור מלא ועמוק יותר מאשר זוגיות שוויונית. השאלה האם להיות שולט או נשלט היא שאלה משנית. והעדפה זו מושפעת אולי מהרבה גורמים אחרים.
מה דעתכם?