ישנם קשרים מעניינים בין גועל לתשוקה מינית. כמעט כל מה שמפעיל את יצר המין של בני-אדם, מגעיל אותם בהקשרים א-מיניים. לדוגמה: כמעט כולנו סולדים מנוזלי-גוף של הזולת, למרות שכמעט כולנו מתגרים מנשיקות רטובות (וחלקנו מתגרים גם מנוזלי גוף אחרים...).
בנוסף, נראה שקשה להרגיש את שתי התחושות הללו ביחד. במובן מסוים הן סותרות זו את זו. את לא יכולה להתגרות ממה שמגעיל אותך. לפחות בזמן שאת מגורה – את לא נגעלת.
יהיה מעניין לחשוב מדוע הקשרים הללו קיימים ומה זה אומר על טבעם של המיניות והגועל. אבל נראה לי שעבור הבדס"מים יש דבר נוסף שמקיים יחסים דומים עם המיניות שלהם. הדבר הזה הוא סבל.
אפשר לומר שכמעט כל מה שמפעיל את יצר המין ה'בדס"מי' הוא משהו שהיה גורם לנו סבל בהקשרים אחרים. למשל, כאב פיזי והשפלות שבהקשרים אחרים גורמים סבל, מגרים את הבדס"מים בהקשרים מיניים.
בנוסף, נראה שקשה להרגיש את שתי התחושות הללו ביחד. האם אפשר 'להנות מהסבל'? אני חושב שזה אוקסימורון. אם אתה נהנה הרי שבסיכומו של עניין אינך סובל.
בקיצור: סבל בשביל הבדס"מים הוא מה שגועל בשביל הוונילים.
מה אתם חושבים על ההקבלה הזו?