לפני 8 חודשים. 8 באוגוסט 2023 בשעה 23:23
קריאה בחדר ההמתנה לגיהנום
פנטזיות, סיפורים אירוטים, איורי שליטה, וסתם גחמותלפני שנה. 31 בדצמבר 2022 בשעה 13:59
פריימים מתוך סרט האנימציה "פריץ החתול"(1972).
זהו סרט שהופק במימון עצמאי, ונחשב בתור הסרט המצויר למבוגרים הראשון.
נכתב ובוים על ידי ראלף באקשי(Ralph Bakshi)
לפני שנה. 31 בדצמבר 2022 בשעה 13:05
לפני 5 שנים. 16 במרץ 2019 בשעה 18:26
לפני 5 שנים. 5 באוקטובר 2018 בשעה 14:38
"You aren't real, you're only made of moonlight."
לפני 5 שנים. 15 באוגוסט 2018 בשעה 8:51
מוקדש לליידי גלדריאל
כדי להכניס לה זיכרונות של נופים פראיים יותר וצפייה לזמנים שבה התנועה באה יותר בקלות.
לפני 5 שנים. 11 באוגוסט 2018 בשעה 13:52
יש לי בעיה עם כתיבה על הרס עצמי. תמיד כשאני מצליח להעלות בכתב את המחשבות על הרס עצמי אני מרגיש שלא כתבתי כלום. כאילו הוצאתי טיפה מהים, והטיפה הזאת לא ממש יכולה להעיד כלום על הים. מסיבה זו אני לא מבטיח לכתוב שום דבר שיהיה לשביעות רצוני. הספק הזה נוכח מהמילה הראשונה שעולה סביב הנושא.
כתיבה, כידוע זה עסק נורא תרפי. זה נכון מאוד כל עוד נותנים ביסים בגודל סביר. בדרך-כלל, אחרי פריקה לידי מילים יש תחושה של שחרור, כמו גיבוי של מחשבה מופשטת או זיכרון על כונן חיצוני. הרס עצמי, לעומת זאת הוא חתיכת מפלצת. לפחות מחוויותי. כמו דרקון ההידרה, קשה לצאת גיבור מולה. זה כמו להילחם אש באש, או לנסות לברוח מהnothingness מהסרט "הסיפור שאינו נגמר". רק תבחרו דימוי כי לא מצאתי אחד שמתלבש כמו שצריך - חזק ככל שתיהיה.
מצד שני, כתיבה היא גם פרידה. אז יתכן שיש סיבה למה זה כל כך קשה לדגום מהבהמה הזאת. יש לי עוד דרך לעבור לפני שאבין מה הסיבה. לאט-לאט, צעד-צעד, אגיע לשם.
לפני 5 שנים. 9 באוגוסט 2018 בשעה 23:14
יש לכם מזל גדול שאתם לא רואים איך הזקן שלי נראה עכשיו.
חבל אפילו לנסות לדמיין את המחזה(אבל אם כבר אז)
דמיינו ברזלית בבוקר שאחרי
דמיינו את בית השחי של האגריד
דמיינו את בלאק בירד הפיראט יושב שבעה
דמיינו ציור של ג'קסון פולוק, רק בתלת-מימד
(המחשה)
לפני 5 שנים. 9 באוגוסט 2018 בשעה 21:46
לפני 5 שנים. 30 ביולי 2018 בשעה 21:24
דוגמא קטנה מבמאי הסטופ-מושן הכי הזוי עלי האדמות. יוצר הסרטים והאמן הסוריאליסטי יאן סוונקמאייר
Meat Love - Jan Svankmajer