Abduction fantasy 1#
העיר תמיד מתרוקנת בשישי. כבר אין עבודה הרבה לפני סוף משמרת. לקראת 22:00 את סוגרת דברים אחרונים, שמה את הכובע בתיק ויוצאת מהלובי. בלילה ישנם רק קבוצות תיירים מרחבי העולם מכונסים באיזור המלונות. במרכז העיר נוער משוטט בחוסר מעש. מעטים כולם ומנוכרים כמו בעיר רפאים. שקט כל כך שניתן לשמוע רכבים שורקים מכבישים רחוקים. את מנופפת לחברה לעבודה כשהיא קמה מהפסקת סיגריה וחוזרת לדלפק. מאחורי המלון יש בריזה מהכנרת שמביאה איתה ריחות של זבל, דלק מסירות הנמל והזנחה.
בחניה הריקה את מפשפשת בתוך התיק כדי למצוא את המפתחות. מזדנבים צעדים שקטים מאחוריך ויד לופפת את פיך. בין רגע את מתחילה לצעוק לעזרה מבעד לכפפה העבה ואת מורמת לאויר ונזרקת בבגאז' של ג'יפ. הוא שותל אותך לרצפת הרכב עם היד עדיין על הפה ואוזק אותך. הכל זריז ויסודי. צעקותיך האילמות הפכו לייבבות. את שוכבת בבגאז' של הג'יפ באזיקונים על הידיים והרגליים, דבק איזולירבנד על הפה. מהחלון המאובק את רואה שהרכב יוצא מהעיר. בניינים גבוהים מתחלפים בעצים. את מרגישה דרך הרצפה את הכביש נעשה מפותל וגס יותר. הרכב עולה בכביש נחשי צר. בזמן הזה את חושבת 'איך דווקא אותך? מכל האנשים לחטוף ולרצוח ולבתר ולזרוק למעמקים - דווקא אותך?!'
הג'יפ נעצר ביער גבוה, משם יש מבט פנורמי על הכנרת ושומעים רק חיות בסביבה. בעיקר תנים מייללים. דלת הבגאז' נפתחת ומאחוריה דמות בחליפה טאקטית שחורה, רעול פנים, כפפות מחוספסות. את כבר לא שומעת כלום חוץ מדפיקות ליבך הרועמות. את מעלה במוחך את כל הדברים הכי גרועים שהאדם הזה יכול לעולל בך עכשיו. את מתנשפת כאילו צמאה לאויר בזמן שהגבר מוריד את הכפפות ברגוע, מוריד את הרעלה מעל פניו, זורק אותן עליך כאילו היו כביסה מלוכלכת. המכנס השחור שלו מתוח מזקפה עבה. בתנועה חדה מושך אותך לשפת הבגאז' את מתפתלת בפניקה אך הוא מצמיד אותך לרצפת הרכב מהצוואר. ביד השניה פותח את החגורה הצבאית ופותח רוכסן ואז מלטף ביד כבדה וגסה את פנייך, מורח את האיפור עם דמעותיך ואז תולש את הדבק מעל פיך. את צועקת כמו טרף טרי בעודו מושך אותך מהצוואר לעבר המפשעה שלו ודוחף את הזין לפה הפעור שלך וקולך נשנק. צובט לך את האף כשכל הבשר שלו בפה שלך. את לא יכולה לנשום. הדקות מתארכות והוא עדיין לא פצה את פיו. לא הוציא מילה. את חושבת 'איזה כח יש לו?!' את מרגישה את הכח מהידיים שלופתות את צוואר והראש שלך. את נחנקת מהבולבול המוצק שלו עד שהוא משחרר ונותן לך לנשום. את יונקת אויר כאילו ניצלת מטביעה בלב ים. ריר מטפטף מהפה על הסנטר שלך. הוא שם לב ואוסף את הרוק שלך ומורח על פניך ואז מתחיל לזיין את הפנים שלך. מחזיק לך את הראש ודוחף את הזין הענק שלו. את משמיעה קולות מצוקה מקוטעים בכל פעם שהזין שלו יוצא. מכניס ומוציא, מכניס ומוציא, מכניס ומוציא, מהר יותר ויותר כמו שפן חרמן. ואז מפסיק... את חיה מנשימה לנשימה. הדבק מקומט עדיין תלוי משערותיך ואת רטובה מדמעות ורוק של עצמך. הוא נעלם...
את מבלובלת, שוקלת לברוח, אפילו בניתורים, בצליעה או בזחילה. הכל כדי להימלט מהעינוי הזה. לפני שאת מצליחה לארגן את מחשבותיך הוא חוזר עם סכין שלופה. את מתחילה להתחנן, לצעוק בהיסטריה בזמן שהוא מנסר ממך את החולצה מהצווארון ואז מרים את רגלייך הקשורות חותך קו במכנס מהרוכסן שלך עד לתחת. חותך גם את התחתונים הרטובים. הוא מקבע את ידייך האזוקות מעל הראש למושב האחורי וחותך את האזיקון ברגלייך. ישר את בועטת אך לשווא. הוא מפשק את רגלייך ורוכן מעליך. את מתכווצת ומשתתקת. את מרגישה את נשימותיו החמות על השדיים החשופות שלך. באיטיות הוא מגשש עם פניו על גבי הציצים שלך כמו דוב שמרחרח שורשים מתחת לאדמה. מלקק קצת, מוצץ אפילו, רק משחק בעדינות. את פוקחת עין, את רואה שעדיין עומד לו. כמו חרתום עצום שמרחף מעל הכוס הרטוב שלך. ואז הוא מכווין עם היד את הבולבול, מוביל את האנייה הזאת לנמל. הוא מתחיל לחדור אליך לאט, חזק, עמוק. פנייך מאדימות מהנאה. את משחררת גניחה שקטה. הוא חודר כמו מכונה. מהר יותר ורדוד. את מתפתלת מתאווה. הוא הופך אותך על הבטן תופס אותך מהשיער ומהמותן וחודר אליך מאחור שוב ושוב עם הבוכנה הכבדה שלו. הגניחות השקטות הפכו לצעקות של תענוג מטורף. קולך מפלח את דממת הטבע ומהדהד במורד היער. הוא דופק חזק את הלחיים שלך והן רוטטות כמו ג'לי על קפיץ. חודר יותר עמוק יותר מהר יותר אלים עד שהוא גומר... הוא יורה שפיך חם לתוכך ואז נח דקה בתוך הכוס המיוזע שלך.
את מרגישה את פעימות ליבו דרך הזין. הוא נרפה לאט ואז שולף את הכיפה באיטיות ממך. הוא אוסף את גפייך הרפויים לבגאז', מנגב את עצמו עם חולצתך הגזורה ונוסע חזרה לציויליזציה.
