לפני שנתיים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 15:51
את לא איתי עכשיו, חג עם הילדים
אני במיטה שהיינו בה בשבת שעברה
היינו זאת מילה רבת משמעות
את היית .. ואני הייתי לצידך
את היית ואני הייתי תחתייך
את היית ואני הסתכלתי עלייך במבט .. אוהב?
את היית ואני כל התרגשתי כשקמת מעליי רועדת, מנסה להכיל את מה שקרה, בעיניים עצומות, מושכת השמיכה אלייך ... משאירה אותי נפעם מהגבהים שנתת לי להוביל אותך אליהם.
את היית שוכבת מכונסת ומתפתלת בהתפתלויות קטנות של עונג.
אני ניסיתי לבלוע את המראה שלך.
עכשיו אני פה לבד וזאת אולי הפעם הראשונה מזה שנים שאני מתגעגע.
לאט לאט אני נכבש.
