ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2021 בשעה 18:20

לפעמים אתה חייב להחליט אם אתה הולך עם האמת שלך או שאתה מעקם אותה קצת .. קצת, מעט, מי ירגיש בכלל. והאמת, היה בשביל מה לעקם, מה זה היה?! היה בטירוף!!!

ומי ידע בכלל, מי היה יודע.

אתה בטח לא היית צריך לדאוג

אבל אם תעמוד מול הראי ותסתכל על עצמך אתה תשים לב.

רק אתה

לא משהו רציני

משהו לא יושב טוב

וזה יטריף אותך

ואתה חזק, אבל לא עד כדי כך.

אז אתה מזדקף

אז אתה לוקח צעד אחורה

אז אתה מביט במראה

ואתה שם בדיוק כפי שאתה, עם כל השריטות והצלקות, עם החיוך הקטן שאתה מחייך שרק אתה רואה.

ועכשיו הכל יושב במקום ואתה יכול לנשום .....

 

 

אני

 

מושכת בעט​(מתחלפת){שלו} - כן. צעד אחורה עוזר לפרספקטיבה. אבל האגו. האגו.
לפני שנתיים
מפית​(אחר) - גםמאת האגו אפשר לאפסן לפעמים
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י