אני ואני ואני ואני ....

ישבנו אחד מול השניה

מישהי פעם אמרה לי שאפשר לראות את האכות בעינים, הסתכלת לי בעינים ואני ניסיתי לא להשבר. זה היה בדיוק כמו במשחק הזה כשהיינו משחקים בתור ילדים 'קרב מבטים'. את חייכת אלי והיה משהו בחיוך הזה שלך, משהו גם רע וגם מבטיח שזה בעצם כמעט אותו הדבר.

ברור שזה לא היה כוחות, אני השפלתי את המבט. אני חושב שזה לקח נצח, אבל זה בטח לקח כמה שניות.

אחר כך הנחת את הרגל שלך על כף הרגל שלי ודרכת. לא העזתי להזיז את כף הרגל למרות הלחץ. ורק הגנבתי מבט למעלה. את חייכת, השפתיים הצבועות באדום לעגו לי, העיניים החזקות היו פלדה. 

המשכתי לבהות ברצפה, מה כבר היה לי לעשות. פתאום היה הצליל הזה, המיוחד הזה   -----  סגולה.

הסתכלתי עלייך, את חייכת יותר.

פתחתי את ההודעה: על למעלה וחכה לי בשירותים, נכתב בה. 

הסתכלת לראות.

קמתי ישר ועליתי לאחד התאים הקטנים

מסדיר את הנשימה או לפחות מנסה

מרגיע את הלב 

או לפחות מנסה.

שמעתי צעדים, עקבים טופפים על רצפת אבן.