לפני שנה. 16 באוקטובר 2022 בשעה 19:03
אני זוכר שיצאתי אחרי שנחתי קצת בבית, הייתי בכתה ז או ח. היו אצלנו בתים כאלה שהקירות החיצוניים שלהם גבלו בשטח בור. יצאתי עם עט או טוש, לא זוכר. וציירתי דמויות נשיות בעירום. כמו במין אמוק כזה.
נדמה לי שאז אפילו לא ידעתי חאונן או שפשוט לא עשיתי את זה כך שלא הצלחתי להרגע. מין תחושה של רעד פנימי שלא מוצא מנוחה, כמה כח יש בזה מצד שני, אם זה מתועל נכון.
היום אחהצ הרגשתי קצת כך, אבל נראה מוזר לצאת החוצה בגילי ולשרבט על בתים. זה יכול להיגמר במעצר, יכולצי לכתוב עכשיו מתא מעופש שמישהו רק מחכה שהשומר ירדם.
אז כתבתי פה פוסט, קצת מטופש ... כאילו כתבתי על קיר הבניין