הגעת אליי יפה כמו שאת
מתחבקים כי אין על חיבוק
יש לי קצת דברים לעשות וכשאני מסיים עוד מוקדם יחסית.
אנחנו מתחילים בריטואל המטורף הזה שבו אני מפעיל את כל המחשבה שלי, את כל הכוחות שלי, את כל מאודי לגרום לך לסיפוק. זה מגיע וזה בא בגלים, את מתנחשלת מולי פעם אחר פעם, רוטטת, מתנשמת במהירות, גונחת.
את נושכת ושורטת אותי, צובטת. אני עובד בשבילך, עובד אותך. מנשק, חודר ובועל,לאט ואז מהר, מהר ואז לאט. אני מלפנייך ומעלייך ומצדדייך ולי העומד.
אנחנו לא מתעייפים והפסקתי לספור את הדברים שעשיתי לך.
אני כמו שאני, נשאר זקוף ולא מצליח לגמור.
הראש שלך מונח על החזה שלי, את מעיפה את היד שלי שאיתה אני מאונן לעצמי. את לוחשת לי: עשר משיכות.
סופרת איתי לאט ובכוונה.אני מת להתפרץ אבל לא מצליח ואת אומרת: עזוב אותו עכשיו (אני מת על העכשיו הזה כי אין מצב שאני יכול להמשיך) - בא נלך לישון.
ואנחנו הולכים לישון עד שאני מתעורר שטוף תאווה רק כדי לספר לכם שלא היה שיגור, לפחות לא שלי.
אבל אני אמשיך להתאמץ כי היא פשוט כל כך שווה את זה.
