אני ואני ואני ואני ....

היה מונח מפתח קטן.

לא יכולתי שלא להסתכל למרות שחששתי להביך אותה.

אבל נראה שהיא לא הייתה מובכת, להיפך, היא חיפשה את העיניים שלי ואני הייצי זה שהשפיל מבט.

בסוף הייתי חייב להרים את העיניים רק כדי לפגוש שם את שלה וחיוך קטן כזה שמודע.

אתה רצית לשאל אותי משהו? היא פתחה.

לא, עניתי ישר.

אתה בטוח?! חייכה שוב.

רציתי לשאל, לחשתי בשקט.

אני לא שומעת, היא אמרה, דבר בקול.

רציתי לשאול, עניתי. 

תשאל, אמרה והמשיכה לחייך ולא להסיר מבט מהעיניים שלי.

של מה המפתח, שאלתי ובלעתי רוק באותו הזמן.

היא סקרה אותי לאט, מתעכבת על פרט ויותר מהכל על איזור האגן.

אתה יודע בדיוק של מה הוא, אתה רוצה גם?

נאלמתי והסמקתי.

בא, היא אמרה, שב לידי - לא אמרת איך קוראים לך.