לפני חודשיים. יום שלישי, 4 בנובמבר 2025 בשעה 14:28
היו לי כמה דקות עד הרכבת אז חשבתי לשרוף אותן בהליכה בקניון. אני אוהב לעשות את זה, אני נהנה מהמבטים. מישהי אמרה לי פעם שכשאני נכנס לחדר אני נוכח. אז קניון זה לא חדר אבל אני מרגיש שאני נוכח (למרות שגברים תמיד חושבים שנשים מסתכלות עליהם). אני חייב לומר שזה קצת מבלבל אותי, מבחוץ אני לא נראה ילד, ממש ממש לא - אבל מבפנים אני כן ואני מתרגש ממבטים של נשים (גם ממדומיינים), אז אני נשען ככה על הקיר ומשלב ידיים כדי שיראו שאני מתאמן פה ושם.
אבל מבפנים אני הלב שלי מפרפר על כל מבט ואם מישהי תגיע ותאמר לי רד או בא או קפוץ או שסתם תעבור ותתחכך בי באופן לא מודע יש מצב שאני אשכח לנשום.