סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 5 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 21:19

לכן הוא לא נתן לאף אחת לבוא, הוא היה זהיר מאוד. היו כאלה שהתקרבו מאוד, אבל הוא הצליח להשאר אדיש למראית עין.

היה ברור שהראשונה שתפרוץ תותיר בו את אותותיה, הוא לא יוכל להתנגד.

כן, הוא גדול וחזק .... ברור שזה לא משנה.

היו צעקניות והיו מתוקות להפליא, היו חזקות, היו שדרשו את ליטרת הבשר שלהן. חלק חזרו והתקרבו ושוב התרחקו ... 

אבל הוא לא הרגיש בכלל שהיא עומדת לידו.

 

"תוריד את המכנסיים"

"עכשיו תזיז את היד .... מיד"

היא שלפה משהו מהשקית

"זה מתאים בדיוק" 

....

דחיקה....

קליק

 

 

 

 

המפתח תלוי כל כך יפה בין שני שדיה.

יפה.

שרף אורנים​(אחר) - קראתי את המילים שלך וקראתי שוב ושוב ולא יכולתי שלא להכניס את עצמי בין השורות. העלתי זיכורונות מהתאים הכי אפורים במוח, זיכרונות שרציתי להקיא מעצמי, זיכרונות שעיצבו אותי וגרמו לי להתבגר,להיות מי שאני.

"כל אבן שפגעה בי, היא עוד אבן שאיתה אבנה את הגשר" (כל צעד - אביב גדג')

הלב והנשמה שלי כבר ממזמן שלה, היום יותר מתמיד, עם הרבה פחות מעצורים, עם הרבה פחות עטיפות מיותרות, פתוח מולה, רק שלה..
לפני 5 שנים
מפית​(אחר) - זה נפלא כשאתה במקום הזה.
שמור עליו מכל משמר
לפני 5 שנים
שרף אורנים​(אחר) - אני אומר תודה כל בוקר על כל מה שיש לי וזה לא מובן מאליו ומסתכל קדימה איך לשפר, איך להיות אדם טוב יותר,אבא טוב יותר, בעל טוב יותר, איך לקפל עוד שכבות ואיך לקבל את עצמי יותר וללמוד איך להתמסר אליה יותר.. ואולי גם מעבר לזה...
לפני 5 שנים
מפית​(אחר) - מצויין
לפני 5 שנים
מפית​(אחר) - מצויין
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י