אני ואני ואני ואני ....

יום אחד הוא יקום ויבין שהגיע הזמן.

הוא יתיישב על צד המיטה ויסתכל בה, עדיין ישנה.

העור השחום שלה, השיער הדבשי, הנשימות שלה עולות ויורדות, הרגלים הארוכות שמתחברות לישבן הכי יפה שהוא ראה בחיים.

הוא ילטף את הישבן בעדינות ורוך, יחפון אותו וימשיך כלפי השקעים המתוקים שבתחתית הגב. שם לא תהיה לו ברירה, הוא ינשק ברפרוף קל ... היא תאנח מעט ותפקח עיניים כחלחלות ירקרקות, תחייך.

אלוהים כמה שהיא יפה, כמה שהיא יפה ... 

ככל שהוא יאהב אותה ... הוא יתרחק מפה.

יום אחד זה יקרה ...