ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 6 שנים. יום חמישי, 30 בינואר 2020 בשעה 19:43

הכי היא אהבה כששמעה אותו נכנס לבית

היא הייתה מסוגלת לחייך מזה לגמרי

חיוך שחוצה את הפנים וחושף את השיניים 

היא ידעה שתוך שניה או שתיים הוא יגיע לחדר, יעמוד מאחוריה, יחבק אותה וישקיע את הפנים בשיער שלה.

נוגע לא נוגע בעורף.

היא נרעדה בשמחה כשחשבה על המעיכה שתבוא אחר כך.

זה לא שינה לה אם זה קיץ או חורף אבל בינה לבינה היא החליטה שהיא מעדיפה את החורף. זה היה מתוק יותר בחורף.

היא גם חייכה לעצמה שהרגישה אותו מתקשה מעט, במכנסיים. היא ידעה שהוא שלה.

הוא שלה.

היא הייתה מסתובבת ומחבקת אותו חזרה רואה את העיניים שלו מצועפות בעונג, את הנחיריים רוטטים, את החיוך מפציע על הפנים העיפות. היא הכי אוהבת את זה גם היום.

 

ככה את צריכה!

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י