שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 4 שנים. 19 בפברואר 2020 בשעה 22:07

חזרתי להתאמן לאט לאט, זה לא הקטע של לעשות שרירים מול הראי. זה הקטע של להרגיש את הפיתול הזה בתוך השרירים בכל תנועה קטנה שלך.

זה להרגיש את החיוניות בתזוזה, את המתח בבטן, את היד שלך מועכת לי את הישבן.

חזרתי להרגיש, זה לא הקטע של לרוץ ולצעוק מראש ההר שאני אוהב אלא יותר הפיתול הזה בשריר הלב כשאני לבד עכשו במיטה.

זאת דוושת הגז שמעכתי בעצבנות כשנסעתי אליך כמו מטורף עם שני עציצים של רקפות כי אמרת שאת עצובה ואת אוהבת רקפות כל כך.

זה אני ואת במיטה כשאת מעבירה עלי את הידים ואני פשוט מצומרר וכל השרירים החדשים והישנים מתרפים לאט לאט 

 

חזרתי בייב


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י