שקר החן

המסך נדלק, הראש מנותק.

עוד יום במשרד, ואני שוב נחנק.

אולי אם אני אסיח את עצמי זה יעבור יותר מהר?

נעבוד? כמו חמורים! אבל נחשוב על משהו אחר.

נוגע ולוחץ ומסובב, מקשים כמובן.

ניירות נצמדים בחוזקה זה לזה על השולחן.

אולי משהו עם הדיסקים?

יוצאים ונכנסים ויוצאים ונכנסים,

ידיים כפותות בכבלי חשמל שחורים,

תקע תחוב בשקע,

ממלאים את כל החורים.

שעון מתקתק, לב דופק,

לא הספקתי כלום!

עוד יום נשרף, ננסה לעבוד מחר שוב?

-מעידו באהבה