שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

משתבח לאיטו...

אם את מאלו שמתמכרות לסם האפקטיבי אך הקטלני המכונה "מילים", את מוזמנת לטעום. איני נוהג לכתוב בשביל עצמי.
לפני 10 חודשים. 18 בינואר 2024 בשעה 16:49

 

לא, את אינך מחכה רק לי. אני מודע לכך היטב עוד מרמזייך. ומכיוון שגם אינני קנאי אלא להיפך – ניצת כמו אדי דלק למחשבה שישנם גברים נוספים המנסים לכבות את תשוקתך - אני יכול לדמיין אותך סוערת ומתחשקת עם גבר אחר. או.קיי, מקובל עלי. אני מוכן להיות גלגל שלישי ואת, כמו שאני קורא אותך, עיניך כבר נדלקות באור מתפתה ושינייך נושכות בעדינות את שפתך התחתונה למחשבה שהנה, זה יכול לקרות.

חושב על הרגע שבו אעמוד על ארבע, רגלייך פרושות ומזמינות, ואת תסיטי באצבע עדינה, ארוכת ציפורן, את שולי תחתונייך השחורים מעט הצידה.
"עכשיו", את תאמרי בקולך השקט, "התחל למצוץ לי. לאט. וזכור - אסור לך להפסיק עד שאני מודיעה".
בעוד אני מתקדם לעברך, דוחק את פניי אל בין ירכייך, משטחי שיש מעוררי תשוקה, אני חש את ידיו אוחזות במותניי.
"תקע לו!" את פוקדת, והגבר השני בחדר מושח את איברו בקרם סמיך וממקד את חודו בין עכוזיי המפושקים. 
"האאחחחח", אני פולט אנחה, וחש בציפורניו המתחפרים במותניי. כפות ידיו אוחזות בי בחוזקה. אני רוצה לעזור לו ומרחיב את הפיסוק שבו ברכיי נתונות. 
עינייך צופות בי ובו. סבלניות. רציניות. את לעולם רצינית, כשאת עוסקת במלאכת המין, וחיוך נדיר יעלה על פנייך רק כשתראי אותי סובל. 
אני מתקשה מעט להכיל את הזין הגדול שלו, ומנסה לנוע קדימה, להרחיק את פי הטבעת שלי מחדירתו.
"אל תזוז, הישאר כפי שאתה", את מסננת אזהרה, וכשאיני מתאפק, מפאת הכאב, וממשיך לזוז מעט, את שולחת את ידך, ובתנועה רחבה, כמו עגלון החומל על פרדתו, את מכה בי על גבי.

אני קופא. חש כיצד האיבר שלו מנסה לפלס דרך בעד שרירי הסוגר העצמאיים שלי, המנסים בכוח להגן עלי, והוא מושך לאחור, נרתע.

עתה פוגעת כף ידך בכתפיו: "אמרתי לך להפסיק?" את שואלת אותו. "אתה תמשיך ותחדור עד שכל הזין שלך יהיה בתוכו!".

ביחד עם איברו חודרת למוחי ההכרה, שסוד ההנאה שלי יהיה טמון ביכולת שלי להתמקד בפות המתוק שלך. אני מתעלם מכאב הפטמות הנצבטות שלי, שכן הפעם היית פחות רחמנית כשהידקת אותן, ונדבק בפי אל האיבר המפתה, הרירי, הרטוב. נוגע בלשוני באצבעך, זו שמסיטה את קו תחתוני הרשת השחורים המתיימרים לדוג אותי, דג פותה שכמותי, ולרגע מוצץ לך אותה בהנאה. חופר בלשוני בתוך האיבר הרך והמזמין שלך, וכשאת מבקשת, אני דוחף פנימה במקום את אצבעותיי, את הדילדו שהבאתי לך כדי לענג אותך. כל העת ממשיכה לשוני לרחף בין שפתותיו של איברך, מתעכבת על הדגדגן, שאותו אני מורט בעדינות בשיני, ואחר, בליקוקים בשרניים, אני מלווה את תנועותיו של הדילדו שאותו אני מחדיר ומוציא בקצב משתנה, לא קבוע, ממש כפי שאני זוכר שהורית לי לעשות.

גל כאב עז פושה באחוריי, כשהגבר שלך מצליח להעמיק את חדירתו אותי, ואני חש בכאב בתוליי ישבני הנפשקים בחוסר אונים. אל הכאב מתווספת תחושת הנאה מפתיעה, שגוברת והולכת. המחשבה שמזיינים לי את הצורה מדהימה אותי במידת הנאתה, ואני מתרגם את ההנאה הזאת מיד לתנועות ליקוק, מציצה וקידוח בלשוני ובשפתיי.

אני נאנח. את נאנחת. הגבר מאחורי מכניס ומוציא את כלי זינו בתנועות בטוחות יותר ויותר, וכשאת מתחילה להיאנח בתדירות רבה יותר, כי את גומרת, גם הוא מכריז בספק צווחה: "אני רוצה לגמור, אפשר?!" את מאפשרת לו והוא קורס על גבי, נאחז בי בתשוקתו. בתוך הכרתי ובעמקי דמיוני, שוטף אותי זרמו הלבן, הצמיג, החמים, ולרגע אני מתפתה להאמין שאני יכול גם להרות מעומק החדירה.

וכך שניכם גומרים בזכותי ואילו אני... אני רק רוצה לרצות אותך. רק רוצה לענג. רק רוצה שיהיה לך טוב אתי, כי את כל כך יקרה לי. ורק כשאת, וכל מי שאתך, נהנים ממני – רק אז אוכל ליהנות בעצמי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י