שטויות

מיציתי כבר את הרעיון של זיון חסר רחמים.
הצלפה בישבן, סטירה מאדימה, סיבוב הפטמות שכבר מרגיש שהן נתלשות....
זה כבר לא מה שאני מחפשת.
אני חושקת במשהו אחר, יותר מנטאלי, יותר שובר, יותר כואב.
סימנים על הגוף זה כבר דבר בנאלי, נפשי חושקת בהתעללות אישית. מישהו שידע להתעלל בה באמת. לא סתם מכות וחבלות כי כאב פיזי כבר לא כואב.
אחד שידע לגעת מנטאלית. שמבט שלו ימלא אותי באימה וביטחון.
כשרק אחשוב עליו ארגיש אותו בכל גופי, כשהוא אפילו לא לידי.
שאסתכל לו בעיניים ואדע שאני שלו, חשופה בפניו לכל שירצה.