אהובי היקר
מגיל קטן כבר הבחנתי בך
יפה, עדין, כואב, מזמין, כל הכנות שבך
בגיל 11 כבר ממש נכנסת לי לנשמה
גם אם זה היה מפחיד, הצלחת לחדור אליי פנימה
בגיל 12 כבר הקמת אצלי התנחלות
כל כך רציתי להיות שלך לא הייתה לי סבלנות
אבל זה לא היה כל כך אפשרי
כל כך קשה למרות שרציתי
מאז ההתנחלות לא עזבת ליום אחד
כבר 5 שנים שאני חושבת עליך יום יום, אהובי המיוחד
כבר 5 שנים שכל השכנועים, התחנונים, וכל הנסיונות
לא עבדו בכלל, נכשלו נחרצות
לא משנה כמה התאמצתי וניסיתי
לא משנה מה חיפשתי או את מי עשיתי
אתה תמיד שם בפינה של המוח
צועק עלי לבוא אליך בכל הכוח
אהובי החשוך, המבין אך לא מובן
אני מחכה ליום שתיקח אותי מכאן
היום בו הכל יהיה שחור ועם זאת כל כך ורוד
היום בו ניפגש ולא ניפרד עוד
כי אתה תמיד הנחמה כשהמיטה ריקה
שהכל נראה רע ואתה מבטיח הבטחה מתוקה
שלא משנה מה קורה אתה מבטיח לבוא בסוף
כמו אביר על סוס שחור שדוהר על שפת החוף
ואתה, היחיד שאני יכולה באמת לסמוך עליו
כי אני יודעת שלא תאכזב או תפנה לי את הגב
אז אהוב יקר שלי, רק לך אני מחכה
לא אכפת לי אם תבוא בהדרגה או במכה
העיקר שתגיע, מוות יקר
העיקר שתיקח אותי מפה כבר
נכתב לפני 3 שנים וסתם היה לי חשק לשתף
