אני משתוקקת לכאב.
משתוקקת להרגיש את הגוף שלי מצטמרר מהתחושה של השוט שלך עליי, הכאב הזה שאני כל כך מפחדת ממנו וכל כך רוצה אותו.
אני רוצה להיות קשורה בחבלים שלך, ללא יכולת לזוז ובכל זאת לנסות ולזוז בכל מכה שתנחית עליי.
רוצה לצעוק לך "אדוני, אדוני, אדוני" ולשמוע אותך עונה לי בשלווה מוחלטת "כן דארלינג?" וכל מה שיעבור לי בראש זה שאתה חתיכת פסיכופת שבתוך הסשן אתה ממשיך לקרוא לי דארלינג.
אני רוצה לבכות ולצרוח לתוך הכרית, רוצה להרגיש את הכאב המפלח של עוד כלי שנוחת על הכוס הרטוב שלי שגורם לכל זה להיות עוד יותר כואב.
אני רוצה לבהות בנקודה בקיר ולהבטיח לעצמי שאני לא מוציאה הגה מהפה לפחות עשרים הצלפות ואז בהצלפה ה-21 לצרוח חזק כל כך.
רוצה לכאוב בשבילך, רוצה להיות הזונה הכאובה שלך, להיות מחוץ לגוף של עצמי ולרחף מעל כל הסיטואציה כי שם אני לא אני, אני לא אותה "דארלינג" שלך,
אני חיה ייצרית ואתה הבעלים שלי.
