בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

In chains.

לפעמים אני רוצה לצעוק במקום הבודד בעולם, לפעמים ללחוש ושרק ישמעו.
לפני 4 שנים. 9 בדצמבר 2019 בשעה 19:26

אני אוהבת אותך. 

אני אוהבת אותך לא בגלל, אלא בזכות. אוהבת אותך בזכות מי שאתה, אוהבת אותך בזכות הנתינה שלך, אוהבת אותך בזכות מה שהפכת אותי להיות, אוהבת אותך בזכות חוסר השלמות שלך, בזכות החסרונות שלך, בזכות זה שרצית לצמוח ולהתגבר על הכל. 

אני פוחדת שאבדו לך הכוחות להמשיך ולעשות, להמשיך ולהלחם בפחדים שלך, כי רק הם אלו שעוצרים אותך. אני פה כדי שלא תפחד מכלום, כדי שתעז הכל כי אני פה ולא אלך, באש ובמים, במקומות הכי נמוכים ובאושר הגדול ביותר. 

הלוואי והייתי יודעת אם אתה קורא את מה שאני כותבת, אם אתה בכלל יודע שזו אני פה, כי אז הייתי אומרת את כל מה שהייתי רוצה לומר לך, התקופה בלעדייך גרמה לי להבין דברים חדשים, להגיע למסקנות חדשות והייתי כל כך רוצה שתדע. הייתי רוצה שתדע שאני שלמה עם לנסות את הזוגיות הזו באופן שעליו דיברנו, שאני יותר משלמה עם זה- אני רוצה, הייתי רוצה שתדע שאני עם רגל על הגז אבל יודעת גם לבלום.

כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה שתדע, אבל אני לא יכולה לומר לך. 

 

אני אוהבת אותך, אדוני. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י