היום דמיינתי לרגע אחד שאני שוב שלך.
שאני בת הזוג שלך, יקירתך, הזונה שלך.
דמיינתי אותך הולך מסביבי בסלון ואני יושבת על הספה במבט מפוחד, אתה אומר לי להמתין והולך לחדר. דממה. אחרי רבע שעה אתה שולח לי הודעה ואומר לי להכנס לחדר, ערומה, כמובן.
דמיינתי לרגע איך הכאב הזה ירגיש, איך ירגיש לעמוד על הברכיים על הרצפה הקרה בזמן שאתה מחזיק לי את השיער ומכניס את כולך עמוק לתוך הפה שלי, מדי פעם נותן לי להרגיש שאקיא ואז נותן לי קצת אוויר וממשיך.
דמיינתי איך אתה מעמיד אותי בקיר, זה שמצד שמאל, שם את ידיי למעלה, קושר אותן חזק, מכניס לי גאג לפה ומתחיל להצליף בי ואני מנסה להתחמק מכל מכה ולא מצליחה. דמיינתי את החצי צחוק שלך כשאני מנסה לצרוח לך "אאאדדדדווננייי" ובעצם רק מריירת.
דמיינתי גם איך בסוף אתה משכיב אותי במיטה, על הבטן, כשאני חסרת כוחות ומכניס אליי את עצמך וגורם לי להתעורר שוב רק מהעוצמה שבה אתה חודר אליי.
אז דמיינתי היום איך זה יהיה להיות שוב שלך,
ואדוני...זה יהיה מדהים.
