ואז ממש לפני שאתה מכבה את הסיגריה, שומעת אותך אומר
תכתבי.
אני בכלל בגמילה חושבת, בשעה שאני מעשנת לאט את הסיגריה שלי זו האחרונה להיום
לכתוב על מה, ממי? אומרת בקול מתפנק
רוצה לקרוא על עצמך? בודקת
אני רוצה לקרוא אותך, מעניינת אותי. את יודעת זאת.
ברור שיודעת גבר, התרגלת להיות עם כוס צר ומוח מיותר ואני מנצחת בכל מצב.
חושבת אבל לא אומרת. כותבת.
אז אחרי שאספת מכל טוב הכלוב, את זו עם העיניים הכחולות החלולות ואת זו שראתה 50 גוונים
זרמה איתך יופי, עד שקלטת שאתה סטטיסט ממלא צ'ק ליסט בהפקה שלה.
את זו שמחפשת את עצמה, את זו שמצאה אבל לא בטוחה שהיה שווה כי תכלס מצבטים לפטמות
זה כואב.
את השבורה שמצפה שאתה תרכיב אותה מחדש, חתיכת אחריות שמה עלייך זאתי.
את המשוררת המתוקה, הרומנטית שכותבת בחרוזים (לא לא אני)
את השרמוטה הנשואה שגנחה כאילו בעלה מסורס
ואת זו שעדיין מחכה לך על 4 עם מלפפון בכוס משנת 2010
ואולי עוד נשלט אחד או שניים עליהם לא סיפרת, כי לא רצית שאחשוב שאתה הומו
ובכן באתי.
סוסה דוהרת, נינג'ה אדומה וצוחקת, מורכבת ופשוטה מכולן
איזה צד תראה בי? אין לשנינו מושג.
בכל מקרה, אתה גבר.