זוטות

פתאום ברגע אחד,  אני מצליחה לזהות את האוטומט ואלפית שנייה לפני שאני הודפת, אני מצליחה לנשום ולהתרחק משם, רק תודעתית. אני מצליחה להסיט את המחשבה למקום אחר, לאנרגיות ואינטמיות וסבירויות ועיתויים.. וזה מרגיש קצת כמו ניצחון, קטן, זעיר, פסע..בודד...  ומצד שני, באותה הנשימה בדיוק, זה מרגיש מבאס.