לפני 4 שנים. 23 ביוני 2020 בשעה 18:06
כן...זה היה יום ארוך, כזה שהתחיל לפני מליון שעות בערך וטרם הסתיים, בעצם חלקו כבר כן. והוא הכיל כל כך הרבה התמודדויות שטרם הסתיימו ובעצם חלקן כבר כן. ואני יושבת בסופו, מול נוף שכור שמחליף צבעים מאדום לשחור מנסה לעקל דברים, ולהקל התמודדויות.. ולא מצליחה למצוא את התשובה הנכונה, במדוייקת, מבין האינסוף תשובות שיש לי. והרעש, בולע הכל, לא מבדיל בין ההצלחות וההתעלות לבין הקושי. והגעגוע חזק והבדידות מציפה..והרעש..אוף הרעש.
