לפני 3 שנים. 6 במרץ 2021 בשעה 19:16
אין הרבה אנשים שמוצאים ממני מקום נשלט, לפעמים זה בחיבור, לפעמים במילים, לפעמים זה בקול שמשפיע עלי. וכשזה קורה אז יוצאת גם כל הפתטיות החוצה, וזה תמיד מלווה במאבק בין הילדה שלא יכולה להתאפק לכלום, שאין לה יכולת לדחות סיפוקים, שהיא אימפולסיבית ושצריכה כאן ועכשיו לבין האגו.
והיא תמיד תנצח, ואני, תמיד לא אאהב את זה, והפתטיות תמיד תנזל בין הסדקים.
ואז, כמו הפיצקים שנזרקים בקניון על הרצפה, כי הם לא קיבלו משהו, הכל בפנים רועש לי וחסר שקט וזה כבר אפילו לא משנה מה לא קבלתי, כמוהם..
צריכה אבא שיאסוף.