זוטות

זה שבוע מורכב, לא קשה, מורכב, ממליון חלקים קטנים שבונים את הרצף. וזה רצף טוב, אני מודה עליו. הוא ממלא, והוא כזה שמאפשר לתת, ולקבל. כזה שמאפשר לי לפעול במלואי. להיות נוכחת, ויש בזה תחושה של גילוי כל פעם מחדש. כזה שכל רגע בו אני מרגישה, כל רגע אני חווה, ולא נותנת לאף אחד מהרגעים לחלוף חסר משמעות.

ואז זה תופס אותי, מציף. וזה ברגעים הקטנים, כמו בגדולים. בלחלוק  את הדבר שהכי מדהים שקרה לי היום ואת ההכי פחות. בלהרגיש את היד שמשחקת לי בשערות, פורמת קשר. בלהקשיב כל כולי. בלהרגיש פרפרים בכל רגע, כי בלעדיהם אני פשוט לא יודעת. בלצרוך את התמכרות הכי גדולה שלי. 

חרא על העולם, חשבתי שאני יותר חסינה.יותר פשוט להעלות תמונת תחת.