לפני שנה. 17 בדצמבר 2022 בשעה 22:17
כן, זה הולך ומתרחק ממני, אני מרגישה את זה, וזה כבר לא באמת נתון לבחירה זה הפך חלק מהמציאות שלי, חלק מהאישיות. והאמת היא שאני לא יכולה לומר שאני לא אוהבת את זה לגמרי, אבל אני מודעת לפרדוקס הפנימי שקיים בשליטה שיוצאת משליטה. ואז כשהכל מתחיל להיות מסודר לי בפנים ומאורגן, זה מגיע, כמו צונמי בלתי נשלט, כזה שיש לו אג'נדה משלו, כזה ששום מינפולנס, זן או אפילו טרנסדנטלית לא יכול לו, לא..וזה לא משנה כלום ולכלום אין משמעות.
סופש מעייף..עייפתי:/
