זוטות

-מה יש לך? הוא מסתכל עלי לא מבין.

אני שותקת לא עונה, משפילה את המבט שלא יראה את הדמעות שמתחילות לנצנץ בזוית העין. בפנים אני חושבת, אך אפשר בכלל להסביר? באיזה מונחים להשתמש? רעב? רעש? געגוע? ריקנות? צורך??? אך לומר, שמילה אחת יכולה לחייך אותי, מרגיעה והעדרה מרעישה עולמות? מה לספר על מרחק שנות אור על פער הולך וגדל? על הבנה שמתעצבת? 

-נו??? הוא לא מרפה.

-סתם יום חרא בעבודה...כלום לא הלך לי.