לפני 6 שנים. 26 באוקטובר 2018 בשעה 9:38
כמה פאסון, כמה טאקט, כמה אגו כמה פחד אני מתחזקת. מחזיקה חזק חזק מתאמצת שלא לשחרר. כמה פגמים, כמה כאב לב, כמה בריחה מהאמת, כמה התרחקות מהמהות, כמה באסה.
כמה אני צריכה להניח את הראש, לשחרר את הפחד לפוגג את המעטה. לבכות עבורך, לצעוק, להתפלש, לשקוע בבועה, להתעטף באינטימיות.
כמה מתגעגעת.
