לפני 5 שנים. 27 בנובמבר 2018 בשעה 8:15
כשאני יוצאת מהפגישה אני יכולה לנתח את הדינמיקה שהיתה שם...
אך נכנסתי עם התכוונות אחת ואך תוך כדי.. האגו המטופח שלי, זה עם הלק והאיפור וההקפדה. זה עם הפאסון והרהיטות, אותו אגו מושחז וחד שיכול לפצוע בקלות, אותו אגו שאני מתקשה כל כך לוותר עליו ולשחרר אותו... יצא וניהל ...אותי...אותו...את הסיטואציה.
אותו אגו ששומר עלי ופוגע בי בוזמנית שאני נאחזת בו כשהדמעות מבצבצות והוא בתמורה משלה אותי כל פעם מחדש כשהוא מאפשר לקבור בו דברים, לשמש כבית.
לא יודעת אם ניצחתי?! :(
