לפני 5 שנים. 17 בדצמבר 2018 בשעה 17:11
זה מצחיק, אני מתיישבת בחדר עבודה שלי...תנור, מחשב, קפה..אני אמורה לעבוד. סתם ...אני תוהה עם עצמי אך לעבוד? מה עם איכות, ריכוז תוצרים...בטח יהיה בידור לקרוא מחר את מה שיוצא לי מתחת הידיים...ולא פחות מזה מהראש. והיום עבודה שלי כבר הסתיים מזמן...האמת הוא אפילו לא התחיל היום...אבל הוא הסתיים.
המחשבות שבראש...לא... והן רצות, מתרוצצות, לא רגע טוב ליפול במעבר שבינהן לבין הלשון...כי כרגע זה מעבר חופשי..אין פילטרים לכלום. והפעם זה אפילו חוקי... לא איזה ג'וינט חבוי בחסות הלילה...רק שהילדים לא ידעו...סהכ אני אמא אחראית... אלא קסנקס, כימי, חוקי, מאושר..בחסות איזה זקנה מטופשת שכמעט גמרה לי את החיים...לא יפה מצידי...מבוגרת מטופשת כשמעט גמרה לי את החיים.
פוסט טראומה נהדרת....סיוט.
