לפני 5 שנים. 31 בינואר 2019 בשעה 21:37
היה לי קר, אז התעטפתי בשכבה נוספת של הגנות, דהויות ומוכרות, הן קצת כמו סווצ'ר ישן כזה שכבר אפילו אי אפשר לרדת איתו לעשות סיבוב עם הכלבה....רק בבית...ובית, זה צורך וגעגוע..ורעב..ורצון לשים את הראש, שתשמור ותגן.
ולמרות זאת, אלה הגנות שנעים לשקוע בהן ,הן מספקות חמימות מזוייפת, כזאת שאם אני עוצמת חזק את העיניים או לפחות מסובבת את הגב, אני יכולה לדמיין טרום קביעות האובייקט.. .אין אף אחד..לא רואה ולא ניראת.
רק הקור הזה...הוא לא מרפה...