לפני 5 שנים. 25 במרץ 2019 בשעה 19:55
אחכ אני חושבת על אך זה שכל הסיטואציה הזו תופסת אותי לא ממש מוכנה, בלי יכולת לאלתר עם מה שקיים ואפילו בלי תשובות משומשות שלופות מהמותן ועם הגנות, שלא רק שלא ממוקמות מספיק גבוה הן גם לא מפסיקות להחליק מטה, מאיימות להתפוגג לנוכח הסדקים שהולכים ונפערים וחושפים אליך את הבפנוכו את הרטיבות שמתגברת ולנוכח החיוך.
ואני פוחדת, מחייכת אליך מבפנים עם העיניים, עם הנפש ופוחדת, כי זה מפחיד למצוץ לא רק עם הפה..אז אני מדברת על גבול עליון של שלושה חודשים.. ואביב שבפתח ושעות אור...ומרגישה אך הילדה כל כך רוצה לצאת ולשחק, רוצה להתעייף ולהניח את הראש ולהזדקק, כל כך להזדקק..
הכי להזדקק.
