לפני 4 שנים. 24 בדצמבר 2019 בשעה 19:59
לא, ברור..זאת תקופה כזו...זה יעבור...את תראי בסוף זה מסתדר לטובה... את פשוט העמסת על עצמך יותר מידי..יותר מידי שינויים עשיית..אוו וכל זה ביחד?...רגע, אז את עזבת או הוא?..אה..זה כבר כמה חודשים??...בכלל לא ידענו...והילדים אך הם לוקחים את זה? ..כי להם זה קשה בכל גיל, את יודעת....רגע, והעבודה זה גם חדש? טוב את מקצועית, בטח את אוכלת אותה בלי מלח...אווו איזה אומץ...ככה לפרק...מזל שאת חזקה...את בטוח תסתדרי, את חזקה וחכמה...אין, את בטוח תסתדרי... רק תני לזה קצת זמן...
ועכשיו לכי תסבירי את הדמעות ש'תוקפות', את החוסר שקט, הרעב, את הבדידות. את העגמומיות הזאת שמחלחלת וטורפת מחדש את הכל. לכי תסבירי שאת בכלל קטנה, ושרק במקרה יצרת מצב שבו את צריכה להחליט ולנהל את הכל. ושאבדת את העוגן ואת מרגישה אך את נסחפת לעמוקים..
